You Better Belize it!
עזבנו את קובה דרך מקסיקו ונסענו היישר למימיה הכחלכחלים של בליז זאת בלי שעברנו קודם בבליז סיטי. כרגיל, יתארו את כל הערים המרכז-אמריקאיות כמסוכנות מאד, אנחנו גילינו עיר מנומנמת, מתאוששת מסוף העונה הגשומה, ומחכה לישועת התיירים שמאסו בשכנה המקסיקנית הסוררת מצפון. המשכנו ישירות לאי קסום שם נבלה יותר משבוע- קי קוקר
Photo by Michal Fatal
בגודל של 600 מ׳ על 7 ק״מ לאי הזה יש את הקצב שלו, בלי רכבים ממונעים, רק עגלות גולף מאובזרות והרבה אופניים, מי טורקיז ואתר הצלילה הכי מפורסם באזור- החור הכחול
הרכבנו את הטיסן שלא לקחנו לקובה, וסגרנו את המלון הכי מפואר על האי הקטנטן בשווי של מאות דולרים. דבר קטן נשכח, שלא כמו במקסיקו, הרוחות נושבות מהחוף החוצה אל הים הקאריבי והטיסן שעבר הרבה בתוך אריזה קטנה אי שם במשמורת במקסיקו, ואולי גם שהטייס לא הטיס כבר הרבה זמן
שתי דקות טיסה, והרבה עשן מהבטריה ולוח הפיקוד אחרי ששליתי אותו ממיימי הטורקיז היפים, לא לפני שהפעלתי את כל ילדי המקומיים למצוא לי את המצלמה שהתנתקה בהתרסקות והמשיכה לצלם בתוך המים, כל זה בעבור חמישה דולר בליזיינים, ששווים בדיוק לערכו של הדולר
שירות נאה הוא העניק לנו, ינוח על משכבו בשלום
חסר כל פעילות אווירית, ספר שאזל וציוד קייט ׳נאלצתי׳ לצלול בחור הכחול המפורסם, לא לפני ים סוער בדרך הלוך ומחשבה על מיכל שישבה בסוויטה שלנו, כמעט ומסיימת את התזה שלה בכוחות נפשיים גדולים לא לעזוב הכל אל הים הכחול |
בניסיון לברוח מסירות התיירים שכנענו דייג מקומי לצאת לשייט שנרקול בריף המפורסם, עד מהרה מצאנו את עצמנו על פיסת. אדמה שהמילה אי מעליבה את המונח. על פיסת אדמה זו גר לו ג׳יימס שכנראה היה שפוי בימיו הראשונים בבקתה. יושב לו שם כבר 15 שנה, תופס לובסטרים מבוקר עד ערב, מציע מפלט מהשמש לתיירות מזדמנת
|
במהרה חזרנו אל מה שבליז מצטיינת בו, ומצאנו את עצמנו על סירה קטנה בדרך לאי קטן הרבה יותר אי טאבאקו. 500 מטר על 500 מטר. שני אתרי נופש קטנים ומגורי עובדים. כמעט ישנו בבקתת דייגים סגנונית, אך לבסוף מצאנו בקתה קטנה וקסומה על המים הרדודים
Half moon Island
ימים אחרונים בבליז, הימים הקסומים בפינות מבודדות ותכולות יוחלפו בגואטמאלה- חזרה אל המאיה, הנהרות האגמים והאנשים הכי נחמדים במרכז אמריקה
|
עידן מנסה לרצוח דגים
|