גבול משולש: קולמביה-ברזיל-פרו


 בפינה הדרומית של קולומביה, אחרי מעוז הגרילה ויערות הגשם, שוכנת טאטבטינגה. עיר נמל מנותקת כל גישה קרקעית ורק האמזונס הענק מחבר אותה אל העולם. שם עמדנו לעלות על סירת ענק למשך 4 ימים על גבי האמזונס כדי להגיע לעיר מנותקת לא פחות, אבל בקני מידה ברזילאים
מיכל מתענגת על הערסל שילווה אותנו במסעון הקרוב. בתחילה חששנו מאד מהחוויה, אבל גילינו נוחות נהדרת, שכנים (מקומיים בלבד) שלא נוחרים, ובלי אף יתוש אחד בניגוד לכל האזהרות
תוך כדי מורד הנהר העצום הזה חווינו שמיים מטורפים מלאי עננים ואווירה
שכנינו החמודים
עצירות בדרך מאפשרות חילוץ איברים, פגישה עם מקומיים, ועם עיירות פשוטות שמתקיימות מהסחר על הנהר בלבד
קפטן מנואל אראוג׳יו, הסבא הכי חמוד שפגשנו בברזיל. הראה לנו את חדר הפיקוד, את מכשירי האונייה כל זאת לא לפני שסיפר לנו על הטיול העתידי שהוא מתכנן בארץ הקודש וההזמנה לביתו אשר נמצא במנאוס. כמובן שעזרתו היתה נחוצה (גם בגלל הפורטוגזית המופלאה שלנו) למציאת מזון ללא חיות על הסירה
רוב המסע בעיקר כולם ישנם, ארבע ימים קסומים על הנהר
לא היו חסרים ילדים על הסירה, אבל כולם היו מתוקים חייכנים, סקרנים והעיקר- שקטים בלילות
מצאו את מיכל בינות הררי הערסלים
Picture
ממש כמו צ׳ארלי מרלו ב״לב המאפליה״ אנו שטים אט אט ליד הילידים שמציצים מהבתים הרעועים, או מסירות העץ שממהרות אל הלא נודע
מנאוס- עיר מטורפת בשום מקום. מכאן נצא לאחד המסעות המיוחדים שחווינו- מסע יערות גשם וטרק בנהרות האמזונס